זהו
רדיו אשר משדר
מוזיקה מזרחית ברוב שעות שידוריו. תחנה שכזו מוקמת על מנת לתת למאזינים לשמוע במשך 24 שעות ביממה את המוזיקה אשר הם אוהבים.
הבעייה עם
תחנות רדיו שכאלה היא שהן לא נותנות אפשרות לשמוע מוזיקה שונה והן מקובעות לסגנון
מוזיקה מזרחית , גורם זה מגביל את
תחנות הרדיו הללו לקהל מאזינים מאוד ספציפי. אבל עם זאת תחנות
רדיו מזרחית מקובעות לסגנון מוזיקה שהפך בשנים האחרונות מאוד מיינסטרים ישראלי, והגיע לשיאים שלא ראתה, לכן לתחנות רדיו מזרחית כיום יש קהל מאוד גדול של מאזינים.
בין התחנות הגדולות נמנות
נושמים מזרחית, ותחנת
רדיו קול המזרח.
תחנות
רדיו אלה הן מהמצליחות ביותר בז׳אנר דואגות לפלייליסטים טובים של מוזיקה מזרחית , שידורים עם שדרנים מקצועיים ועוד סיבות שגורמות להן ליהיות תחנות רדיו מזרחית מצליחות.
בנוסף לתחנות אלה יש עוד מספר לא קטן של תחנות
רדיו מזרחית אשר הן מופעלות על ידי נערים צעירים שרוצים
רדיו ים תיכוני הוא רדיו אשר עיקר שידוריו מתמקדמים בנושא של
מוזיקה ים תיכונית , תחנה אשר עובדת ועומלת על קידומה של מוזיקה מזרחית.
בעבר לא היה למוזיקה המזרחית הבמה שהגיעה לה, כיום בזכות תחנות רדיו ים תיכוני שעלו ממזמן ועבדו על קידום מוזיקה ים תיכונית
המוזיקה המזרחית זוכה כיום להערכה רבה ואפילו בתחנות
רדיו שלא היו מוכנים לשמוע על מוזיקה מזרחית משמיעים הרבה תוכן
ים תיכוני,
תחנות כמו גלג"צ לא היו מוכנות להכניס לפלייליסט שלהם שום תוכן של מוזיקה ים תיכונית, והיום בתוך הפלייליסט יש אחוזים גבוהים
של
מוזיקה מזרחית.
בזמן שזמרי הכרם והחפלות התמקדו ב
מוזיקה תימנית וישראלית זמרי המועדונים התמקדו בסגנונות ולחנים שונים אשר דמו יותר לרוק לועזי
קחו לדוגמא את " ניסים סרוסי - איני יכול " בגנון הסן רמון הצרפתי שבו, בהמשך התגבשו שני הסגנונות וניהיו למה שאנחנו מכנים
מוזיקה מזרחית או
מוזיקה ים תיכונית.
ההתפתחות של ה
מוזיקה המזרחית והים תיכונית בשני ערוצים שונים קיבל יחד מפלה ולא נכון מצד התרבות בישראל,
התנהגות זו באה לידי ביטוי בהתנשאות ויחס מזלזל שמו את
המוזיקה המזרחית בסוג של פינה תנתנו לה שעה מיוחדת בה הושמעה ה
מוזיקה המזרחית ואו הים תיכונית ב
רדיו
המוזיקה המזרחית ניסתה לפרוץ בדרכים רבות אבל הדרך המקורית ביותר הייתה דוכני הקסטות משם הגיע הביטוי " מוזיקת קסטות "
בשנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-80 התקיים מדי שנה פסטיבל הזמר המזרחי זמרים רבים ראו בפסטיבל זה הדרך היחידה להיכנס לתודעה בתקשורת,
הופיע שם שימי תבורי וגם זוהר ארגוב אשר זכה בפסטיבל בשנת 82
בשנה זו יצא גם אלבומו של זוהר ארגוב – נכון להיום שכלל את הלהיטים "נכון להיום", "כבר עברו השנים" וכמובן "עוד דקה את נעלמת"
אלבום זה נחל הצלחה עצומה ובכל הקשור למוזיקה המזרחית
זוהר ארגוב נקרא ה-"מלך".
בשנים אלו וגם שלאחרייה היה
אביהו מדינה לאיש שעשה את זוהר ארגוב וגם היה האיש בקדמת המוזיקה המזרחית "הדובר" של ה
מוזיקה המזרחית
הוא שמחה על האפליה הממסדית וביקש ש
מוזיקה מזרחית תיראה בעיני כולם כמוזיקה ישראלית לכל דבר,
הוא שביקש לקרוא למוזיקה מזרחית "
מוזיקה ים תיכונית" על מנת להראות שהמוזיקה הזו נוצרה בישראל ולא בארצות המזרח או ארצות ערביות.
אביהו מדינה תרם ותורם רבות למוזיקה המזרחית בהיותי זמר ובעיקר בהיותו כותב ומלחין שירים לזמרים המובילים בתחום לדוגמא זוהר ארגוב ו
חיים משה.